מאת: בתיה גלעדי בכר

זה לא הולך להיות קל; אחרי הכל כבר כתבתי כמה פוסטים על ברי סחרוף והתלהבתי מלא מעט הופעות שלו. ובכל זאת, קצת קשה לי להתעלם לגמרי מההופעה המרהיבה שהיתה בחמישי האחרון באמפי שוני בבנימינה ואלמלא התעוררתי לבוקר של הנגאובר (מה קורה עם מחירי האלכוהול שם לעזאזל?), צלצולים באוזניים ולב שבור לרסיסים, הייתי מצליחה לענות לעצמי האם זו באמת ההופעה הטובה ביותר של סחרוף והאם זה קשור לשמונה הנגנים שליוו אותו, או שאני עדיין בהיי, כמו אז בגיל 16.

ברי סחרוף 2010 נשמע כמו עירוב גלויות בלתי ניתן להגדרה, המופע נפתח ב 21:40 עם 'העולם האמיתי' שנשמע באמפי כמו תחינה אמיתית להסתכלות, המשיך עם 'רוח חדשה' האהוב שהעיר את הקהל שהלך והתחמם ברצף של להיטים (לב שלם, עיר של קיץ, מונסון) מוכרים שהכניסו את הקהל לאקסטזה של ממש. אולי זה בגלל אבן גבירול ואולי בגלל החג, אבל במופע בשוני יכולנו לראות אב עם בנו המתבגר, חיילים, בני 60 פלוס, ילדים קטנים עם ההורים, חילונים גמורים וחובשי כיפות שחורות כשכולם ביחד לא מחמיצים אף הזדמנות להזיז את הגוף ולהסתכל בעיניים של המוזיקה הישראלית ולהגיד, משהו טוב קורה כאן. למרות הכל. את נגיעות סחרוף לא שר במופע הזה, אבל היו את פעימות הלב וניצוצות של אושר, אפשר היה לראות בעיניים של כל אחד ואחת בקהל. כשסחרוף מציג את השיר החדש (שכבר רץ על הבמות בערך שנה, ואם כבר – מה עם סינגל?) ומסביר שזה "שם זמני, אולי זמני – נחמה", הקהל קצת נרגע אבל הקצב, ואיכויות הגיטרה הידועות של נסיך הרוק (לא הגיע הזמן לעבור למלוכה, אגב?) מחזירות את כולם לאנרגיה הידועה, עד שרק חדי העין יכלו להבחין שמדובר בשיר שעדיין לא הושמע בשום תחנה וייצא רק באלבום החדש שיבוא עלינו לטובה.

הביצוע המטורף ל'בסוף של יום' שנשמע לאוזן לא מקצועית כשילוב של נגיעות דיסקו אלקטרוני, מזרחית אמיתית, רוק ומעל אבקת מוזיקה חסידית, והשילוב של 'שוכני בתי חומר' ו'שלום לך דודי' מאדומי השפתות שכולו שירי אבן גבירול, הראה מציאות ישראלית אחרת, מעורבת, כזו שמנסה להיות שלמה עם עצמה, גם כשהיא רואה את כל הג'יפה כשהיא מסתכלת במראה. גם ההפקה המוזיקלית של המופע, הדגישה וטפטפה נגיעות קטנות של אושר, בין כל הכאוס והאימה. ובכלל, מגוון כלי הנגינה על הבמה, השינויים בשירים ושילוב הביצועים המהפנטים ממש משירי אבן גבירול נתנו למופע נופח שמיימי, דתי כמעט, אבל באופן שלא כופה את עצמו אלא ככזה שגורם לך לנבור בטקסטים ישנים ולתהות מה פספסת כל חיים, והקולות של שי צברי גרמו לאורך כל הדרך לתחושה שלא מדובר בהופעת רוק, ולא רק במוזיקה אלא במשהו אחר שבא לטלטל אותך ולהחזיר אותך לעצמך. בבום פם הכל הופך לחגיגה אחת גדולה, קטעי ה VJ של חסידים רוקדים על המסכים רק הגבירו את הקצב. סחרוף מודה לנגנים, מודה לקהל, מודה לאלוהים ועונד את הסרט הצהוב שחולק בתחילת המופע ומבקש, 'לא לשכוח את גלעד שליט, וחג שמח לכולם', ואולי המשפט הזה בעצם מסכם את תמצית הישראליות הנוכחית, או הנצחית. אח"כ בהדרן באו אין קץ, עיר מקלט ועוד חוזר הניגון שהבהירו שלמרות החגיגה, הצער עדיין קיים. שתי דקות לחצות. המופע נגמר. האנרגיה עדיין כאן.

המופעים הבאים של סחרוף:

7.10 מופע חשמלי באלפנט, קריית חיים

9.10 רדינג 3, חשמלי

18.11 אדומי השפתות במודיעין

ויש גם את

• כרטיסים מוזלים לברי סחרוף ואינפקטד מאשרום

• עיצוב ופיתוח: felix007.com
• פרסמו אצלנו
• להיכנס
• RSS