האח הגדול 2: לריב, אבל באנרגיה חיובית

ארז דה דרזנר

ראש הבית נח, הוא לא בתפקיד. צילום: שאול בכר

להוציא אישה יקרה אחת, בעלת טעם טוב ויכולת הבנה בימים כתיקונם, אף אחד לא הופתע או התרגש מהעזיבה של סתיו. וכשאני כותבת אף אחד, אני מתכוונת לאף אחד כולל היא עצמה. אין מה לעשות, קשת ניסו לסמן וי על כל הקלישאות ובסוף קיבלו אותה בהפוכה. עיין ערך: גזעי זה הכי.

אז מה היה לנו פה? סיפור חיים מרגש? יש. דיירת שנראית טוב ועוברת מסך גם כשהיא בבגד ים? יש. פריפריה על הדרך? יש. הורים כועסים, הורים מפויסים? יש יש יש. ומה יצא? הנהונים אחרי השפיצים של שרה, ויכוחים קצרים שנגמרים ב"טוב, די. אני מסיימת את השיחה" ו… הממ. זהו.

כשהאדם הנורמלי היחיד בבית מסתמן ככוכב הגדול של העונה (ואני מזכירה: כל 7236 המעריצות של אלירז, תעשו מקום בבקשה), ההפקה מנסה לכפר על חטא ההתעלמות מארז שנהגה בו בשבועות הראשונים ולצורך העניין מפנה את כל הפוקוס, סליחה, את ה"אתם רואים איפה אני? במרכז השמש? אני במרכז השמש, אני" – לכיוון ארז דרזנר והופכת אותו לכוכב. ולא שיש בעיה עם זה, אני לא מכירה אף אדם בעולם שיש בו היכולות להיות פסיכוטי, מפחיד, רגיש, אוכל חלמונים, בעל אנרגיות כל כך טובות ובנוסף לכל חרש. ועזבו חרש, שיחת ההזמנתי 20 קרטונים של ביצים כי הבריאות נורא חשובה לי והשרירים הם הם הדבר העיקרי באנרגיה חיובית עם יוסף – לא נתנו לי קשיו ואפילו לו סילאן, אני נושם, נושם את האוויר הצח, את הטבע שאלוהים העניק – הייתה הדבר ההזוי ביותר שראיתי מזה זמן רב. לשמוע את ארז קורא ליוסף "אתה פלצן" זה בערך כמו קובי פרץ קורא לקהל שלו שלוכים.

ואם ארז, כמה יפה החברה שלו, כמה מקסימה ונעימה היא נראית. גורם לך לחשוב, אם היא הולכת איתו סימן שיש בו גם משהו אחר. מה שלא ברור, אם האח הגדול רצה לסמן את ארז ותוך כדי לחמם את הבית נגדו (מה שהצליח), מדוע ולמה לשים זכוכית בין שני אנשים שממילא לא יכולים לשמוע? אין גבול לחוסר הרגישות?

או שהם נדבקו מגואל; תמיד הייתה לי נטייה לחשוש מאנשים שנראים נחמדים מדי וטובים מדי ובעלי פני בייבי פייס מדי, אבל מכיוון שלמרות כל זה איני מפחיתה מחשיבות המיזנטרופיה, התעמקתי בעיקר בחוכמה של גואל. ואז שמעתי אותו מסביר: "הכוח שלי זו השפה". וגם שנורא בא לו "לתת לארז איזו סטירה". הבנתי. האיש הרע רוצה את המיליון. צודק, בעולם העיתונות יש חרא של משכורות.

אגב, הקטע המרגש של הערב היה רגע הפיוס בין שני אוכלי הבריאות וזוללי האנרגיה: ארז: "אתה צריך עזרה, יוסף". "אני צריך עזרה, אבל גם אתה, ארז". אין ספק, אם הם אומרים מי אני שאתנגד?

נורא בא לי לכתוב משהו על איילה, שנרדמת עם סער, נושכת את אלירז, עושה עיניים ליוסף וכל זה אחרי שליבה נשבר אחרי כשהאביב הפך לגשם – ובסוף, כועסת תוך שהיא בודקת אם הפרצוף הכועס שלה משדר סקס, אבל אלירז עשה את זה טוב ממני "אתם לא זוג נשוי, יאללה תתקדמו". מצד שני, אם יש דבר שהתוכנית הזאת מוכיחה היא כמה גברים הם עם מיוחד ואיך הם נופלים חלל אחר חלל בשבי של איילה. טוב, חוץ מאלירז. אלירז הוא מיוחד ואני לומדת מארז: "לפרגן, לפרגן,לפרגן".

לסיום:
אלין, תעשי לי חביבתי והקרב בינך ובין אלירז מובטח באופן סופי.

ועוד פרק מעלילות ארז ביוטיוב, תודות לאיתי יהוד.

ויש גם את
מחוברות 2: האמת, פוטוגנית?
לה לה לנד: ערבב את הקוטג', דודו
האח הגדול 4: האחות עם השביס


  1. מאת משתמש אנונימי (לא מזוהה):

    ארז גם אני חרש כמוך אבל אחי אתה דפוק אתיתי משהו בך נדפק באמת אחי עם אנרגיות טובות את חולה נפש החיי מסכן

  2. מאת Tamir Cohen:

    RT @batiaba: http://wp.me/pGCFm-3Y האח הגדול: לריב אבל באנרגיה חיובית

  3. מאת אליסוד:

    הפרק הוכיח שיש לקופרמן עורכים מעולים

  4. מאת מ.הממת:

    אז קצת בכיתי? למה להשמיץ אותי? נקשרתי לסתיו. היא הפכה לבת בית