מאת: דורין כהן
הרבה תהיות העלתה בחירת השם "אטליז" ללהקה, אבל כפי שנראה אמש (רביעי) במועדון "הביט" בחיפה, בחירת השם מובנת ומדויקת, כי אטליז לוקחת את כל מה שחשבנו שנלך לקבל וטוחנת את זה עד דק במטחנת הבשר המוזיקלית שלה. עם הרעש, הלכלוך והכול.
והרשו לי לחדד: אמש בביט, התרחש השילוש הקדוש של ההופעות- מעט דיבורים, מוזיקה טובה ואווירה אנרגטית. אטליז סיפקו הופעה אינטליגנטית אבל כזו שלא מתיימרת לגרום לי להרגיש נוף חריג. נכון, הם לא בדיוק הפסקול המושלם לשעת בין ערביים, אבל אני אומרת – דוז פואה!
כנראה ששיטת השיווק של אטליז לאלבומם החדש(הורדה דרך האתר שלהם) עובדת היטב ועובדה; הרוב הגיע מתוך ידיעה ברורה לגבי מה שהוא הולך לקבל וגם המעטים שלא הכירו את הרפרטואר, לא יכלו להישאר אדישים לכמות האנרגיות שהשתוללו על הבמה.אטליז זו להקה שבהחלט מאתגר להקשיב להם. מצד אחד הם לא שוברים יותר מדי מוסכמות אבל מצד שני – מצריכים ריכוז תוך כדי הקשבה. זאת כיון שבכל שיר שהם ביצעו אמש התחוללה מעין דרמה אפקטיבית. הקהל חיכה לדרמה הזו. מה שהם עושים מאוד מעניין: הם לוקחים את הברירה הטבעית והצפויה של התו ששמעת, והופכים אותה לדבר האחרון שציפית לשמוע וכך נוצרת מעין מורכבות גיאומטרית בתוך כל רצועה ורצועה.
החל מהשיר הראשון היה די ברור; מי שבא להופעה הזו וחיפש הגיון בשירים, יכל באותה המידה להישאר בבית. כי דווקא כאן, באה לידי ביטוי היכולת המגוונת של אטליז לייצר כוח ברצועות שלהם- באי ההיגיון. המוזיקה שלהם פועלת על המקומות הלא מחושבים במוח שלנו באלמנט של כאוס מסודר, קצת כמו אליס בארץ הפלאות. הרצועות המוזיקליות שלהם מלאות השראה ובעיקר- לא נשמעות כמו עוד דברים ששמעת לפני כן. הם מצליחים להכניס לכל רצועה את המינון הנכון של מה שאתה רוצה לשמוע בצירוף של מה שהם רוצים שתשמע ואיך לומר, זה עובד מצוין.
את השירים היותר מוכרים של הלהקה, heyו attractive, הקהל ליווה בהתלהבות. וחשוב להדגיש, גם אם אתה, כמאזין, לא מכיר את הרפרטואר של הלהקה, לקראת השיר השלישי או הרביעי אתה מבין שקורה פה משהו. ושזה בהחלט לא מסוג השירים שמציעים לך חפוז לאוזן.
אי אפשר לחוות דעה כוללת על ההופעה מבלי להתייחס לזמרת המוכשרת שהובילה את המוזיקה מבחינה ווקאלית. לי טריפון, שחגגה אמש יום הולדת וזכתה לאלתור שיר "מזל טוב" סוחף. אבל זה לא העניין.טריפון היא לא מהסוג שיעמוד מול המיקרופון וישיר. היא תפעיל את הקהל שלה, תשתף אותו ותגרום לו להרגיש חלק מזה. לפרקים היא משחקת את השיר, לעיתים היא מתעצמת בתוכו . בזכות הגמישות במנעד הקולי שלה, היא מצליחה לתרום תיאטרליות איפה שצריך, אפקט דרמטי איפה שכדאי ורכות בחיבורים, בשביל המרקמים העדינים של השירים. והיא עושה זאת כמי שמחליקה לתוכם בקונטרה ווקאלי שלא מעפיל על הנגנים אלא משתלב איתם.
אלמנט נוסף, ומשמעותי לא פחות, היה האינטראקציה המוזיקלית של חברי הלהקה ביניהם. האנסמבל הקבוצתי שלהם יוצר דינאמיקה מרתקת שעובדת מעולה בהופעה. הם יודעים למצוא אחד את השני בתוך המוזיקה שהם עושים, ונראה היה ששום עננת אגו לא עמדה להתפוצץ אמש על הבמה. אז נכון, אולי לא תראו אותם ברשימות קריוקי אבל מי בכלל צריך קריוקי בתוך כל השגעת הזו שהם מציעים למאזינים?
אחד הדברים המרתקים בהופעה (אותי באופן אישי) היה תפקיד הגיטרות. ההופעה של אטליז הוכיחה כמה מלאכת מחשבת הוכנסה ביחס לכל צליל בעשייה שלהם, על ידם , באופן מהונדס כמעט. וזה לא מובן מאליו, בעיקר אחרי שמגלים שוב, מה הפלייליסט השבועי של תחנת רדיו כזו או אחרת.
אין סולן נגינה מובהק בלהקה (וכאן אולי המקום לציין שכל אחד מחברי הלהקה אוחז בקילומטראז" של עשייה אישית משובחת, ואני יודעת שלא מעט אנשים , כולל אותי, סקרנים מאוד לגבי הפרויקטים העתידיים שלהם). האלמנט הזה מעיד על העשייה המשותפת שלהם ומאיר בספוט אדיר על הדינאמיקה המצוינת שהתרחשה על הבמה, עד כי נדמה שהסנכרון המוזיקלי שלהם מתהווה דווקא מתוך שבירת המקצבים המוגברת שלהם בשירים. במילים אחרות, זה כמו ריקוד רפאים מעניין על כמה חתונות.
דבר אחד שקצת הפריע היה איכות הסאונד. לפעמים המילים נבלעו בתוך המוזיקה, הדומיננטית כשלעצמה. לא שזה מנע מן הקהל בקדמת הבמה להשתולל עם הפרפורמרים ולהריע באהבה. מדובר במארג של אנשים בעלי כישרון יצירתי לא מבוטל, שלוקחים רעיון ,דוחפים אותו קדימה ונותנים לו מעוף דרך השירים ואין ספק שהלהקה פונה לחתך קהל שדורש הרבה מן המוזיקה שלו.
לסיכום: אטליז היא לא סטוץ מזדמן ולא דייט יחיד ובודד, חייבים להיפתח למוזיקה שלהם בהדרגה, להפנים ולהרגיש אותה. לא מספיקה פעם יחידה בשביל להכיל את העשייה הייחודית שלהם בנוף התרבותי של ישראל 2009. לאחר ההדרנים, בהם בין השאר ביצעו את גרסת הקאבר הסוחפת לביורק (army of me), הקהל החיפאי נשאר עם טעם של עוד.במילים אחרות, להקת אטליז עושה מוזיקה טובה. נקודה. אפשר להתחבר לזה ואפשר שלא. לאחר ההופעה שלהם אמש ניתן לקבוע דבר אחד בוודאות; איכות, היא לא מילה גסה.
אטליז: לא סטוץ מזדמן http://bit.ly/7RkxTZ
ליעד – חבל שפיספסתי…היית?
תמסור לדורין שתמסור להם….שיש גם את עין חרוד!!!!!
כרם…
להקה מעולה ומפתיעה.
כמה חבל שלא יגיעו לפלייליסט הטחון של גלגל"צ (והלוואי שאני טועה)..
RT @izerobot: אטליז: לא סטוץ מזדמן http://bit.ly/8gbqTZ ממש מרענן לקרוא קצת על תרבות – גם סוג של שבירת שגרה
אטליז: לא סטוץ מזדמן http://bit.ly/7RkxTZ טוב – אני בודק את החיבור לטוויטר – אז לא להיבהל..
אטליז: לא סטוץ מזדמן http://bit.ly/8gbqTZ ממש מרענן לקרוא קצת על תרבות – גם סוג של שבירת שגרה
דורין – באמת שעשית לי חשק להתקשר אליהם ולהזמין אותם לדן……
שבוע טוב,
כרם
כרם, פספסת..
הם הופיעו בפטריה ב- 3 לחודש
זאת היתה כרם…
חתיכת טחינה רצינית- אהבתי גם את השם!!!!! גם את הרעש!!!!!!
וגם את כל מה שמסביב לו!!!!!!
שיעברו דרך הפטרייה בדן- נשמח לראותם!!!!
ללא ספק, ההופעה הבאה שאני אלך לראות..
אחלה פוסט
יופי של ביקורת , אני מתופף כבר כמה שנים ועשית לי חשק אדיר לראות אותם מופעים…
כבוד לרוקנרול הישראלי
נשמע ממש מעניין….
בתור מוסיקאי ומפיק כבר הרבה נשמע ממש מעניין וחדשני.
כל הכבוד על הסקירה המפורטת, ענית לי על כל פרט קטן שעלה לי בראש.
כמו שזה נשמע לי עכשיו בהופעה הבאה אני אהיה
כתבה מאוד מעניינת, נהנתי לקרוא אותה!
במקרה הגעתי לאתר וישר ראיתי את הכתבה ולא יכלתי לעזוב !
אחלה להקה, לא הכרתי אותה עד עכשיו ולא חשבתי שיש בישראל להקת רוק כבד כזאת טובה !
מסכימה ומחזקת כל מילה !
לי טריפון ועמית ארז מדהימים ביחד ולחוד, והאנרגיות של אטליז בהופעה מחשמלות!
יצא לי לשמוע לא מעט ביקורות חיוביות על אטליז בחודשים האחרונים ונהניתי מאוד לקרוא את הכתבה עשית לי חשק לראות אותם מופיעים ולקבל אולי חתיכת אנטריקוט או סינטה יחד עם הדיסק…מחכה בקוצר רוח להופעה הבאה
מוזיקה לכאורה מתוחכמת, אבל משעממת ברמות, לא אמיתית ולא נעימה לאוזן. מזלה של הלהקה היא שיש לה את הזמרת המצויינת הזאת, לי טריפון, אבל אני חושב שהיא מתבזבזת על הלהקה הזאת והולכת שם לעיבוד ברעש. לי טריפון זכורה לי בהופעות אקוסטיות שעשתה לפני כשנתיים בתל אביב עם גיטריסט מבוגר יחסית והיא נשמעה הרבה יותר טוב, יותר אמיתית ויותר שייכת ומחוברת.
לא מסכים..
נכון. יש במוסיקה של איטליז רעש, אבל ממתי רעש הוא דבר רע ?
כבר ב 1908 ארנולד שנברג הוציא אותנו מתוך הסולמות המקובעים של המוסיקה המערבית, והראה את היופי והקסם של הדיסוננס.
אם פעם, כל דיסוננס מוסיקלי היה חייב להיפתר (ותשעים וחמישה אחוז בערך מהשירים עד היום כתובים ככה), שנברג לקח את הדיסוננסים האלה, והעיף לנו אותם ישר לתוך הפרצוף. בלי מסכות ובלי ליטוש בצדדים.
זאת המוסיקה. וככה היא. וגם לרעש יש יופי בתוכו וזכות קיום.. אקספרסיוניזם במיטבו, ודבר שטלטל וזעזע את עולם המוסיקה בצורה ששום דבר לא ישווה לה אחר כך.
אני מסכים איתך שלי טריפון היא זמרת מעולה, ודווקא בגלל זה, החיבור שלה עם המוסיקה הזאת הוא יוצא מן הכלל.
אני בא מעולם של מוסיקה קלאסית, לטוב ולרע. אחת ההשפעות של זה היא שכשאני שומע מוסיקה אני כל הזמן מנתח אותה. גם בלי להיות מודע לזה. ואני חייב להגיד, שמזמן לא נהנתי לעשות את זה כמו בהופעה של אטליז.
כל שיר ששמעתי הוא מלאכת מחשבת של קומפוזיציה. לא פחות. החל בקווים המלודיים שלי שרה, שפשוט מפתיעים אותך כל פעם מחדש עם איזה צליל לא צפוי שמגיע פתאום ושובר את הקו הצידה.
תפקידי הגיטרה כתובים בצורה מעולה. כל צליל יושב במקום. אל תטעה, כי אין שם מקריות. ובתוך כל זה, מגיעים כמה חברה צעירים ונטולי פוזה, ומביאים את המוסיקה שלהם שתדבר בעד עצמה. בלי טלנובלות, וסוכנים, ואמרגנים, ומעצבי תדמית, יחצ"נים, פסטיגלים, פפראצי, כתבות שער בלאישה ושאר בלבולי שכל.
רוק סופר מתקדם, נטול מניירות, עסיסי ואמיתי.
אני בטוח שלי טריפון שרה מדהים בהופעות אקוסטיות שלה. היי, עמית ארז עושה את זה יוצא מן הכלל. אבל אמן צריך להיות ורסטילי ביכולות שלו והם כאלה.
בשורה התחתונה, כל אחד יכול לחשוב אחרת, אבל אני מוריד את הכובע בפני החברה האלה. כבר מזמן לא הייתי בהופעה שגרמה לי לרצות לחזור לנגן בגיטרה חשמלית ולהצטרף לנגנים על הבמה. ואני בטוח שאני לא הייתי היחיד שהרגיש כך ביום רביעי בביט
להקה – אבו נפחא.
ללא ספק, כתבה מוצדקת ונכונה.
הייתי שם, וגם בשתי ההופעות שלהם בסיטי הול מלפני שנתיים+-, כל פעם נהניתי מחדש.
נשאר לי הוייב של ההופעה עד לצהריים של חמישי והייתי גמור מעייפות בבסיס:)
להקה מדהימה, הופעה מטורפת! (וכיף שמקשיבים לי ומנגנים את Food FIghters! לחץ קהל עובד!!!=] )
תבואו שוב בקרוב.
נתראה בעין השופט(:
איטליז אדירים, חיפה קצת פחות…שוב הוכיחו תושבי הפרובינציה המנומנמת שתרבות היא לא בדיוק הקטע של החייפנים, חבל!
אחלה פוסט
עכשיו אני חייבת ללכת לראות אותם סוף סוף
להקה מצוינת והולכת להיות אחת הגדולות בעולם! מה ששטרית כתב גאוני
כמו כן קריירת הסולו של עמית מפציצה לא פחות
לא סטוץ מזדמן http://tinyurl.com/yeeho8s